בעקבות אתהלך ספר מודפס + דיגיטלי

'בעקבות אתהלך', כשמו כן הוא.
עם הוצאת רב המכר 'אתהלך', יצא הרב אהרן מרגלית להתהלך בעקבותיו. בדרכו פגש עשרות גיבורים ואנשי חיל, מנוסים ומלומדים בהתמודדויות, שנתבעו מהם רוממות והתעלות כדי לבחור בחיים.
הספר מאגד ארבעה-עשר סיפורים עוצמתיים, שכל אחד מהם מציג התרחשות בזירה שונה והתמודדות מסוג אחר, סיפורים שייגעו בכל אחד ואחת מכם ויעזרו לכם לגלות ולממש את הכוחות ואת היכולות שלכם.

הֵא לכם סיפור:
מעשה באברך צעיר שאשתו נטשה ועזבה למרחקים. שני הילדים הקטנים נותרו בחזקתו, והוא נדרש לתת גט. מעבר להלם ולשברון העצום עלתה דאגה נוספת, שכן בהיותו בן למשפחת כהנים אין ביכולתו לשאת גרושה.
למחרת התבשרו בידיעה הקשה שלח מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל לקרוא לו והדהים אותו במילותיו: "שמעתי את אשר אירע, וברצוני לבוא עימך לבית הדין ולהיות לצידך בשעת מתן הגט"...
האברך התנגד, והרב שטיינמן 'ויתר' לו אך התנה ואמר: "אני מוכן שתלך לבד, ובתנאי שמיד לאחר מתן הגט תסור לביתי".
פחות מחצי שעה לאחר שגירש את אשתו התייצב האברך-הגרוש-הכהן בקודש פנימה, ושמע את המסר הנוקב: הבה נערוך חשבון ונראה:
להיות גרוש – זהו חיסרון. לא חיסרון עצום, אבל חיסרון.
להיות כהן – זו מעלה, וזכות עצומה שאי אפשר לשערה.
אבא לשני ילדים – זו ברכת שמיים בעלת תועלת נצחית.
ובכן, החיסרון שלך הוא היותך גרוש. אין זה חיסרון ענק, ואין ספק שאינך אשם בו. אבל עליך לדעת ולזכור, שאם תישבר ותיכנס לדיכאון – זה יהיה חיסרון גדול מאוד, וקולרו יהא תלוי בצווארך.


סיפור עוצמתי זה ראוי שישמש כותרת לסיפורי הגבורה וההתמודדות של גיבורי 'בעקבות אתהלך'.
תבינו זאת היטב אם לפני קריאת הסיפורים תקדימו ותקראו את פרקי המבוא המעצימים ---


בכסלו תשע"ב זכיתי לפקוד את ביתו של מרן שר התורה הגאון האדיר רבי חיים קנייבסקי שליט"א, ולהניח על שולחנו את הספר 'אתהלך' במהדורתו התשיעית, שראתה אז אור.
רבי חיים שמח לקראתי, זיהה את הספר ואמר לי: "כבר קראתי את הספר מתחילתו ועד סופו. הרבנית הביאה לי אותו לקראת תשעה באב, והמשכתי לקרוא בו גם לאחר מכן. הספר מאוד יפה, מאוד טוב, וקיבלתי ממנו חיזוק". רבי חיים נטל את הספר, עלעל בו כמה רגעים, התעניין בתוספות שנוספו בו במהדורה החדשה ואמר: "כל אחד יכול לקבל חיזוק מהספר הזה". התרגשתי ושאלתי אם אפשר לפרסם את הדברים בשמו. רבי חיים הרהר מעט ואמר: "היות שיש כאן כמה דברים חדשים, אני רוצה לקרוא אותו שוב", ולאחר מכן בירכני בחמימות: "שתזכה להוסיף ולחזק יהודים, ברכה והצלחה".
לאחר חודשים אחדים ביקש רבי חיים מנכדו להודיעני שסיים לעבור על הספר במהדורתו החדשה ואפשר לפרסם את הדברים בשמו.